איך מסלקים מחשבות/רגשות לא נעימים?

"הַכֹּל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה."

מה שצפוי ואנחנו עבדים אליו הוא בעצם הדברים שידועים מראש - אלו הם חוקי הקיום שלנו. למשל, כולנו יודעים שחוק המשיכה קיים. אין לנו עוררין על כך. בדיוק כמו חוק המשיכה, קיימים מספר חוקים נוספים שבעצם היותם מגדירים את הקיום האנושי על כדור הארץ. אלו העקרונות שאנו כפופים אליהם. למה זה חשוב לדעת את החוקים הללו? כדי שנוכל לפעול בתוך מסגרת החיים ביתר קלות, ללא ניסיון לשנות מה שלא ניתן לשנותו. לפני שלמדנו בבית הספר אודות חוק המשיכה, עדיין היינו כפופים אליו אבל לאו דווקא שהיינו מודעים אליו בכל רגע נתון. מאז שנחשפנו לחוק כרעיון, הוא התבסס בהכרה שלנו והפך להיות משהו שאנחנו חיים בדינאמיות איתו. כלומר, במהלך היומיום אנחנו לא מנסים לשנות את החוק או לבצע פעולות שלא מתיישבות איתו. ואז, אפשר להסיק שהחוק לא קיים בהכרה שלנו עד שהפכנו להיות מודעים אליו. ואם אנחנו לא מודעים אליו אז גם הפעולות שלנו יהיו פעולות לא מודעות. אנסה להסביר בעזרת דוגמא: קחו חרדה למשל. האם חרדה עולה מבחירה? האם אתם בוחרים לפחד? כמובן שלא, אנחנו לא יוזמים חרדה ופחד. חרדה ופחד פשוט מופיעים כתוצאה לטריגרים שונים ומשונים.. החוק מאחורי הדוגמא מראה לנו שבזכות תופעות כמו חרדה ופחד ניתן להבחין שהמחשבות והרגשות שעוברים בתוכי עולים לא מבחירה שלי. אבל, למרות החוק, רבים מאיתנו מבזבזים אנרגיה במאבק פנימי שמנסה לייפות ולשנות את מזג האויר הרגשי בתוכינו. אחד הדברים הראשונים שעשיתי בתהליך האישי שלי הוא לשים לב מתי אני במאבק פנימי. מתי אני לא במודעות מול הרגשות? כשאני חווה חרדה ואני מוסיף עליה בושה, כי להיות חרד זה מביך אותי. כשאני חווה עצלנות ויורד על עצמי שאני מעפן ונותן לעצמי בראש. כשאני חווה עצבות או קנאה ולא מסכים להודות שהם שם. אומנם את הרגשות לא ניתן להחזיר לאחור לאחר שכבר עלו. אבל את הגישה אליהם כן אפשר. הפסיכולוגיה של היוגה מלמדת אותנו עקרון נוסף שתמיד היה שם ושתמיד היינו כפופים לו. אי אפשר לסלק באופן ישיר רגשות או מחשבות שכבר עלו, אין לנו גם יכולת לבחור את התוכן שעולה בהכרה. אבל אנחנו כן יכולים לשלוט מתי לסגת, ולא לתת לאותם גלי הכרה את תשומת הלב שלנו. זו אומנות המדיטציה:

בעזרת אימון מנטלי רפיטטיבי, אנחנו מפתחים בתוכינו את המיומנות קודם כל להבחין בענני מחשבה שהופיעו בהכרה. ואז, לתת להם שם כלשהו (קיטלוג), ומשם גם לוותר על האחיזה המנטלית של התוכן והסיפור שרץ לנו בראש, לצאת מהעלילה ולחזור אל ההווה. אם נתמיד בכך כל הדברים שאנחנו סובלים מהם היום יכולים להתמוסס או לפחות בעוצמתם. וזה מגיע מתוך ההבנה הפשוטה שמה שלא מקבל אנרגיה (תשומת לב) קמל ומת.

מדיטציה היא הכלי שמפתח אצלנו את המיומנות להתבונן בענני מחשבה שהופיעו בהכרה ולתת להם גם להיעלם כמו שבאו.

בעזרת יכולת ההבחנה אני אלמד איך לסגת מהזהות השגויה עם ''הסיפור שלי'', מ-''העצמי'' הזה שאני כל כך אוהב לטפח ולדבוק בו. סוף סוף אחזיר את ההגה לידיים, אעביר את החיים מהילוך אוטומט ואימפולסיבי לידני ומודע. ממובל למוביל. לכן יכולת זו כה חשובה - היא מעניקה חופש פעולה! 🙆

סאט - צ'יט - אננדה קיום - מודעות - נועם