כיצד להתמיד?💪✌️👌

איי, איי איי איי איזו שאלה קשה וכואבת.

כמה פעמים אמרנו? מהיום, מעכשיו, ממחר, משבוע הבא, משנה הבא, מהעבודה הבאה, מהגלגול הבא, מהחיים הבאים.

מי לא נשבעה לעצמה שממחר היא תתחיל לאכול בריא, תפסיק לעשן, תקדיש יותר זמן לפעילות מועילה מאשר לגלישה בפייסבוק, תפסיק לאכול באמצע הלילה, תפחית עם המתוקים, תשב למדיטציה כל בוקר, ועוד ועוד ועוד אלפי הבטחות שנחקקות כמעט כל יום ומתפזרות בחלל האוויר בבוקר המחרת.

אז הנה שישה מנועי מוטיבציה למען התמדה בחיים:

• שאיפה או מטרה - ראשית, השלב הראשון והבסיסי ביותר בהתמדה יהיה לקבוע יעד. ממש כמו להיכנס לרכב ולכתוב בוויז לאן פנינו מועדות. לא סתם בסוטרות היוגה של פטנג'לי - הפרק הראשון מוקדש למטרת המסע עצמו. כך עלינו למצוא עוגן שאליו אנחנו מכוונים את העשייה וממנו שואבים השראה.
  

• לאט לאט, צעד צעד - אחד הדברים הכי חשובים בפיתוח התמדה הוא הדרגתיות. לא ייתכן שביום אחד נשנה את עצמינו כליל, זה לא הגיוני ומטופש לצפות את זה מעצמינו. אחרי שניסחנו מטרה גדולה שמכווינה אותנו - עלינו לפרוט אותה למטרות קטנות, שלבים שלבים, שכל אחד מהם מקדם אותנו קצת אל עבר המטרה ותואם את היכולות שלנו. מי שרוצה לרוץ מרתון לא יכול פשוט להתחיל לרוץ (כלומר הוא יכול אבל זה יהיה חבל על הרגליים שלו) - עליו להתחיל מריצות קצרות, ולאט לאט לפתח את המסוגלות שלו. אחד הדברים שהכי גורמים לנו "לפרוש" הוא חוסר הצלחה - אם נסמן לעצמינו מטרות קטנות ברות השגה - המוטיבציה שלנו תישאר וכך גם המסוגלות שלנו תיבנה להמשך.
  

• אמון בדרך - הרבה פעמים לאורך המסע יעלו ספקות וחוסר ביטחון לגבי השאלה 'למה להתמיד בכלל?'. חשוב לזכור שספק או בילבול אינם מכשולים אלא בסך הכל תחושות שמבטאות אי ידיעה לגבי מה צופן העתיד. למעשה זהו רגע שאנחנו נמצאות בסוג של צומת דרכים וכשזה קורה זו הזדמנות נהדרת לבדיקה ודיוק מחדש של הפעולות שלנו. ספק איננו מגיע כדי להרפות את ידינו - אלא רק בכדי שנוכל להשתמש במודעות שפיתחנו ולבחור יותר טוב. ובזכותו גם להתמיד לעבר המטרה. ברגע שאנחנו מפתחים אמון במסע עצמו - נוצרת גם תחושה שאנחנו סומכים על מה שהחיים מזמנים לנו - מעין Trust בעצמנו ובשיעור שהחיים מזמנים עבורנו. כשהאמון נוכח בליבנו נזכור שהמסע לא אמור להיות רק קל או רק נעים ונוכל להעזר בו כדי להמשיך להתמיד בעתות קושי גם כשלא הכל הולך כמו שרצינו. כך נצא מחוזקים מהצד השני וגם נרפה את המאבק במה שלא מוצא חן בעיננו ומה שלא בשליטתנו.

• מנוחה! - התמדה בפיתוח הרגל חדש לרוב כרוכה בהמון מאמץ. לעשות משהו בניגוד להשתוקקות של המערכת דורשים מאיתנו להיות מאוד ערניות, נחושות ואקטיביות. זה עשוי להיות מאוד מתיש, וכשאנחנו מותשות ועייפות - מתבקש שמיד נפנה להרגלים ישנים שלא תומכים בנו. בדיוק כמו שאנחנו מטעינים את הנייד שלנו כשנגמרת לו הסוללה - גם אנחנו צריכות הטענה וכוח. מנוחה זו אתנחתא מנטלית ממה שאנחנו רגילות להגיב מולו, מכל התימרונים, ההתמודדויות והעשייה בחיים. פשוט לעצור ולהניח להרגלים ולדפוסים.. לתת לדברים להיות כפי שהם. העולם יחכה :) צבירה של אנרגיות הינה הכרחית עבור המשך ההתמדה ואילולא נזין את עצמנו בהפסקות יזומות המערכת תפעל פחות טוב ולאט לאט תפסיק להתמיד. ברגע שנרשה לעצמנו לעצור באופן יזום נוכל גם להנות מהמנוחה וגם הפעולות לאחר מכן יהיו איכותיות ועמוקות יותר. אז תעשו טובה ותרשו לעצמכן - זה מומלץ מכל הלב :)

• הכרת תודה - ולפינאלה שלנו בפינה השבועית מה אם לא - הודיה. הכרת תודה נעשית על ידי התמקדות בפשטות - בדברים הקטנים של החיים, שאת חלקם הפסקנו להעריך כי הם נראים לנו כמובן מאליו.. האומנם? הודיה מאפשרת גישה של הבחנה בחצי הכוס המלאה. ומועילה בפיתוח ידידותיות כלפי עצמנו. חשוב שנטפח חמלה כלפי עצמינו ולא נצליף ונלקה בכל פעם שלא עמדנו ביעד. לא. כל צעד הוא התקדמות וכל חוויה היא הזדמנות ללמוד על עצמינו ועל הטבע שלנו. זכרו זאת והיו טובות אל עצמכן ואל הסובבים אתכן. השפע נמצא בכל - וזה מדגיש את הצורך הקמאי בהפסקת המרדף סביב חומר, צבירת רכוש או סביב מעמד, כבוד ותהילה. ודווקא מסייעת להעלות בתוכינו שוב ושוב איכויות מודעות של חמלה וטוב לב כלפי עצמנו וכל הברואים.

אהבה קהילה ושפע יואב :)