(זמן קריאה - 3 דקות)
אם למשל אני נוגע בצלחת ואומר "היא קרה". אני בעצם נותן לה ערך. והערך הזה הוא ביחס לגוף שלי. הצלחת יותר קרה מהיד שלי ולכן נתפסת ומקוטלגת על ידי המיינד כדבר קר. אבל אם יבוא אדם נוסף והטמפ' גוף שלו תהיה קרה משלי הוא יוכל לטעון שהצלחת לא קרה ואפילו חמה..
כלומר, אנחנו לא באמת יודעים שום דבר על הצלחת כי כל הראיה שלנו סובייקטיבית לחלוטין.
אנחנו בכלל לא תופסים את הצלחת עצמה אנחנו תופסים את מה שאנחנו חושבים על הצלחת.
להבחין (ויוקה בסנסקריט) בזה שהראיה שלי סובייקטיבית זה דבר חשוב ויסודי בדרך היוגה כי ברגע שאנחנו קולטים את הדפוסים שלנו בזמן אמת הכוח שלהם עלינו לאט לאט מתפורר.
בעצם היוגה מציעה דרך פעולה פרקטית ונרכשת - לראות מבעד לרשמים של ההכרה. קצת כמו כוחות על בימים אלו.
נקפוץ רגע לגוף הידע: חשוב לציין שהרשמים והזכרונות הם לא הבעיה בחיים שלנו, אלא הגישה אליהם - היא המקור לסבל. ההכרה שלנו אוהבת להשתמש ברשמים מהעבר כי היא מוכוונת הישרדות ומחפשת את המוכר והנעים כדי לשגשג. כולנו שמים לב במהלך היום כמה פעמים היא מנווטת אותנו לפי תשוקות ודחיות: ''בא לי / לא בא לי".. וגם זה לא דבר רע לכשעצמו, זה הטייס האוט' שלנו ובזכותו אנחנו מסוגלים לפעול ללא מאמץ ובאופן רפיטטיבי כשצריך. אבל, עם כל הכבוד לטייס האוט' ולדפוסים שלנו, הם לאו דווקא המצפן הכי נכון לפעולה בהווה, כי הם מנגנון הישרדותי ונשענים על העבר.
מה בפועל עושים?
ראשית, מתאמנים כל יום במדיטציה של 10 דק' לפחות. ואחרי כן מתרגלים את היכולת להבחין ולראות מבעד לרשמים גם בסיטואציות יומיומיות. זה כל כך מתגמל משום שזה מייצר עוגן פנימי של מודעות ערה והעוגן הזה תומך ועוזר לנו לקבל החלטות בזמן אמת באופן בהיר וקשוב פעם אחר פעם.
אז מה עושים מנטלית? הסכמה היא כזו: להבחין ברשמים --> לזהות אותם כרשמים--> ואז מבחירה לוותר על להחזיק אותם (מנטלית) שוב ושוב ובמאמץ. זה בעצם נותן את האופציה להיות מסוגל לראות מבעד לסיפור למרות שהוא שם כל הזמן.
לסיום אוסיף שגם בתוך פעולות אוטומטיות שנעשות בדרך כלל ללא מאמץ יש לנו איך ואיפה להעמיק עם תשומת הלב. פעולה ללא מאמץ היא לאו דווקא אומרת עצלות או שטחיות אלא לעשות כל פעולה מוכרת במצב מנטלי שמאפשר לנו לראות מבעד לרשמים הגסים ולצלול עם המודעות שלנו לרבדים מעודנים יותר של הקיום האנושי. ממש כמו תרגול יוגה שהגוף כבר עשה הרבה פעמים ומכיר את התנוחות - אז נוצרת ההזדמנות להניח לריכוז ברובד הפיזי ולהעמיק עם תשומת הלב אל הרובד האנרגטי או המנטלי. אפשר גם לשחק עם תשומת הלב ולעבור מרמה לרמה בתוכינו, ולא רק ביוגה - בתזונה כשאוכלים, בתקשורת עם בני ובנות זוג, במיניות ואינטימיות או אפילו בעבודה בזמן פרויקט גדול - הכל מתחיל ונגמר במודעות ערה וויסות של תשומת הלב להווה.
תודה שקראתם
יואב