אהבה היא המזון שלנו.
נדיבות היא השביל.
נתינה היא הצורה שמקבלת ביטוי פיזי.
ובאותו רגע, הנפרדות מתנפצת והאחדות תופסת את מקומה.
כדי לשפוע אהבה חייבים קודם כל לתרגל קבלה פנימית וחמלה עצמית, הכל מתחיל ונגמר בשינוי השיח הפנימי מאלימות לנועם. כמו שמדברים אל ילד מתוק ותמים: ''אתה אנושי, מותר לך לטעות או להיכשל''. ללטף ברכות.. ואז הלמידה מתאפשרת- ''מה אני יכול ללמוד מהסיטואציה הזו?"
בנתינה אני לא מחסיר או גורע מעצמי, להיפך אני מזין את הסביבה שלי וע''י כך מזין גם את עצמי. הכל בטבע מעגלי או ספירלי. ואנחנו חלק מזה:
נטעתי עץ ונתתי לו את התנאים הנכונים של שמש-מים-אדמה הוא יגדל ויניב פירות. הפירות יזינו אותי והקומפוסט שלי יזין את העץ חזרה בדשן טהור.
אהבה היא הביטוי הרוחני הכי עדין של הנשמה שלנו בעולם החומר והצורות. זהו הפרי על הענף. כשאני מתבסס בה, אני מגשים את עצמי הלכה למעשה. ומתחיל לחלק מהשפע שלי לעולם. זו דרכו של הפוטנציאל שלנו להתממש.
סאט-צ'יט-אננדה
אהבה ושפע יאהבי 💞
댓글