איך לצאת לדרך חדשה?

החיים שלנו הם ביטוי של מערכת יחסים משולשת: גוף-הכרה-נשמה (או מודעות consciousness).

○ המוח הוא האיבר הפיזי. וההכרה היא גלים שנושאים אינפורמציה כמו מחשבות, רגשות , דמיונות וזיכרונות. ○ ברמת הגוף הארצי, התחושות הן אותו ביטוי של כיווץ והתרחבות רק אנרגטי בתוך הגוף עצמו. ○ המודעות/נשמה היא זו שחווה את החוויה, עדה לתופעות בהכרה מופיעות ונעלמות, משקיפה ומתבוננת על תחושות הגוף שעולות ויורדות. הבעיה מתחילה כאשר רוב היום אנחנו מייצרים במוח דפוסים קבועים והתניות אוטמטיות של מה נכון ולא נכון. מה אני אוהב ומה לא. איך דברים אמורים להיות ואיך אסור שיהיו. מאמינים להם בכל מאודנו ופועלים מהמקום השגוי הזה. אנחנו מזינים את הקבעון המפלצתי הזה ויוצרים אליו התמכרות דרך הזנה של הקשרים ואסוציאציות מנטליים והם הופכים ל"סיפור שלי" ל"אני".

כל אלו מצמצמים לנו את האפשרות של להיות ברגע הזה במודעות. בהוויה שמתגלמת מולנו דרך הנשמה. למעשה חמור מכך, הן הופכות את מערכת היחסים גוף-הכרה-נשמה מלמעלה למטה. - הגוף וההכרה הפכו להיות השליטים במקום המשרתים של המודעות.

לשם ההמחשה: אנחנו קמים בבוקר חושבים מחשבה או מרגישים רגש --> תחושת גוף מופיעה --> היא בתורה מביאה עוד מחשבה/רגש ושוב תחושות גוף. והלולאה חוזרת על עצמה כל היום. ככה נוצרים, ללא מודעות, מצבי דכאון, חרדות, וסטרס שנמשכים שנים ארוכות.

מה שיכול לקטוע את מעגל האימים הזה הוא השבת המלכה (המודעות) לכס המלכות. איך? כל בוקר ישיבה למדיטציה, היא מביאה להשקטת גלי ההכרה והמחשבות המתרוצצות על תוכניות היום.... ומעניקה לי רגע של הקשבה שקטה למה שקיים בתוכי. בגלל שהמוח שלנו אלסטי, בדרך הזו אני מקבל את היכולת לסגת מכל מחשבה בעודה באיבה לפני שזו מתפתחת לסיפור המוכר. בעיני זו לא פחות מכוחות-על! בסוף המדיטציה אני אתן כוונה של אהבה ליום שעומד להתרחש. ואבקש ללמוד, לגדול והלתפתח מכל מה שנקרה בדרכי ♥

אם תהיו ערים לסימנים שהחיים שולחים תדהמו כמה זה עובד באופן מיידי :)